לאומי קארד בע"מ נ' כנאנה ואח'

החלטה

בהתאם להחלטתי מיום 24.4.13 עתר נתבע 2, המחזיק בכספים המעוקלים, לביטול העיקול בטענה שהתובעת לא הגישה תביעה לאישור עיקול. לכן לשיטתו בהתאם לתקנה 380 העיקול פקע ומעת שפקע איננו בר תוקף והוא בטל .

התובעת מנגד עתרה להשארת העיקול על כנו, בהתאם לתקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי

( להלן: "התקנה" ) שכן העיקול שהוטל על כספי הנתבע 1 שמוחזקים ע"י הנתבעת 2 יוותר על כנו עד למימוש פסק הדין שניתן נגד נתבע 1 בתביעה דנן. לטענתה מדובר בצו עיקול שעומד על כנו עד היום בכפוף לזכויות בנק הפועלים, אם יש כאילו.

ביום 6.3.12 ניתן פסק דין כנגד הנתבע 1 על מלוא סכום התביעה. בהתאם לפסק הדין היה על הנתבע 1 לשלם למבקשת סכום של 61,000 ₪ +הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טוענת התובעת, כי סכום זה לא שולם ולכן בהתאם לתקנה 381, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד לביצוע פסק הדין. לטענתה, מעמדו של הבנק לעניין העיקול, הנו של מחזיק . מחזיק משמש כידו הארוכה של בית המשפט והנו מחזיק בכספים עד למועד שבו ממומש פסק הדין.

התובעת דוחה את טענת המשיב לפיה יש לבטל את צו העיקול מכיוון שהתביעה נגדו נדחתה שכן לשיטתו מדובר בכספים של הנתבע 1 שהוחזקו אצל הבנק ולא בכספיו של הבנק. ולכן אין רלוונטיות לכך שהתביעה כנגד הבנק נדחתה.

התובעת דוחה גם את טענתו השניה של הבנק לפיה , צו העיקול פקע משלא הוגשה מטעם התובעת בקשה לאישור צו העיקול.

מכיוון שהבנק הודה כי הכספים מוחזקים על ידו ולכן אין תוקף לתקנות 377 ו-378 לתקנות שרלוונטיות רק כאשר המחזיק במעוקל לא השיב לצו העיקול או שהוא מתנגד לו.

הבנק, נתבע 2, טוען בתגובתו להודעת התובעת, כי התובעת לא הגישה בקשה לאישור עיקול וכעת מנסה לעקוף את פסק הדין שדוחה את תביעתה כנגד הבנק ע"י האחזות בעיקול שפקע.

הבנק טוען ,כי התנגד לעיקול כפי שעולה מחלופה 2 לתקנה. ברגע שהתובעת לא הגישה בקשה לאישור עיקול אזי לפי תקנה 380 העיקול פקע.

דיון:

תקנה 370, תיקון מס' 7 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע מתי פוקע סעד זמני:"סעד זמני יפקע - (1) עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם; (2) אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א); (3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; (4) עם ביטולו על ידי בית המשפט."

ביום 24.7.11 ניתן צו עיקול זמני לזכות התובעת על כספים של הנתבע 1, שהוחזקו ע"י הנתבע 2.

הנתבע 2, השיב לצו העיקול ואישר כי הנו מחזיק ב- 37,000 ₪ ששייכים לנתבע 1.

ביום 6.3.11 ניתן פסק דין כנגד נתבע 1 על מלוא סכום התביעה שבגינה הוטל העיקול.

עד מועד הגשת הודעה זו שילם נתבע 1 רק חלק קטן מאוד מסך סכום התביעה.

לאור העובדה כי פסק הדין נגד הנתבע 1 לא בוצע ולא שולמו לתובעת מלוא הסכומים שנפסקו לטובתה על צו העיקול לעמוד על כנו עד לביצוע פסק הדין.

לעניין הצורך באישור העיקול. השופט גורן בספרו גורס כי אין צורך באישור עיקול אצל הנתבע:

"תקנה 381 החדשה, שכותרתה: "עיקול זמני לטובת תובע שזכה בתביעה", קובעת, כי אם זכה התובע בתביעתו, ימשיך העיקול הזמני לעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע....מכאן, שכאשר מדובר בעיקול זמני שהוטל אצל הנתבע, אין צורך עוד באישור העיקול הזמני בפסק הדין, והעיקול הזמני יעמוד בתוקפו עד לביצוע פסק הדין..." ( גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", עמ' 556 ) .